החל מימי חייו הראשונים של התינוק ,הוא משתמש באוכל לא רק כדי להשקיט את תחושת חוסר הנוחות העמומה המכונה רעב ,אלא, גם כדי לצור קשר עם סביבתו. אכילה, על כל מערכות הקשרים הנוצרות סביבה וההנאה הארוטית המתלווה אליה, עוזרת לו לבנות חלקים מרכזיים באישיותו ובעולמו הרגשי. תיאורטיקנים שניסו להסביר את פירמידת הצרכים האנושית מיקמו את המזון בבסיס הפירמידה מתוך הנחה שבהעדרו לא ניתן לפתח חיים אינטלקטואליים ורגשיים משוכללים ובלעדיו הגשמה עצמית אינה אפשרית (וכבר במלה הגשמה מגולמת פירמידת הצר