אבל אני, אוהב להיות בבית עם התה והלימון והספרים הישנים כן אני, אוהב להיות בבית עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים. אוהב להיות בבית! לחם תמיד משדר לי תחושה של בית אף פעם לא הלכתי עם זה כל כך רחוק... http://www.dezeen.com/2009/11/05/bread-shoes-by-re-praspaliauskas/

בינות דפי ההיסטוריה שמור למזווה מקום של כבוד. יוסף בנה למצרים מזווה ענק כפי שהמליצו לו הפרות השמנות בחלום, פרות שמנות תמיד נראו לי כדמויות שניתן לסמוך עליהן ולא יכזיבו. עשרות סיפורי חסידים התייחסו למזווה היהודי (או בעיקר לחסרונו... בכל זאת, פולנים). בכל בית איטלקי או צרפתי שמכבד את עצמו יש אחד. מזווה ריק נתפס תמיד כטראומה קשה המעידה על משבר גדול. גם אצל סבתא שלי היה מזווה, צמוד למטבח בעל דלת ירוקה קצת חורקת. אנחנו השתמשנו במזווה שלה למשחקי המחבואים עם בני הדודים בגלל שהיה חש