זו ילדותי השנייה

"זו ילדותי השניה,

מה שתתני לי אקח.

זו ילדותי השניה,

איתך


זו ילדותי השניה,

עול השנים כבר נשכח.

זו ילדותי השניה,

ליבי נפתח.


דרך ענייך בת,

אני רואה ומגלה שוב עולם.

דרך ידייך אלמד,

לגעת שוב בגלי הים...." (אהוד מנור, מתי כספי)


הקטנה בת שנה וחצי והשבוע הכנו יחד לראשונה עוגיות.

את רצפת המטבח כיסיתי במפה חד פעמית אדומה, הרגשתי שאני פורסת בפניה שטיח אדום כיאה למי שעתידה לצעוד את צעדיה ראשונים במטבח (וגם נוקטת בפעולות הדיפלומטיות ההכרחיות מול בןזוגי הידוע בכינויו: "הנקי")

הבצק הוכן מראש ומגוון חותכנים וקורצנים צבעוניים חיכו בסבלנות בקופסה.

התישבנו יחד על הריצפה, הנחנו לפנינו משטח עבודה, פיזרנו עליו קמח והתחלנו לרדד. היא ריחרחה את הבצק מיששה אותו קלות להתרשמות, תפסה את המערוך הגדול ביד קטנה אך יציבה ואחרי הדגמה קצרה החלה להתנסות בעצמה. תחילה ניסתה ביד אחת ואז איזנה את עצמה עם השניה ונראה היה שזה יוצא ממנה בטבעיות. נשים את כישרונה הבישולי הבולט בצד, אודה על האמת, מה ששבה את ליבה באמת היה הקמח.

נתתי לה את שקית הקמח, היא הכניסה את ידה וחפנה את האבקה הלבנה והרכה ובתנועה רחבה העיפה חופן ממנה לאויר "אמחחחחחחח" (קמח כמובן, אבל לקטנה עדיין אין ק') "ווואוו" התפעלה בזמן שהפרורים נחתו על תלתליה. "אממממחחחח" פיזרה עוד מנה ומרחה אותה היטב על זרועה. לרגע התגברו בי הקולות של הסמכות ההורית והגבולות וחשבתי להגביל אותה ולשמור על הסדר והניקיון, לנצל את ההזדמנות להחדיר בה קצת משמעת. אבל בתוך רגע נוסף מצאתי את עצמי מפזזת עם הקטנה בריקוד קמח, מצחקקת ומעיפה אותו גם אני ומתפעלת לראותו נופל על ראשינו ופנינו. כמה מהר מחזירים אותנו החומרים במטבח, בתוספת כמה פעולות להשתאות התמימה מדברים פשוטים. האיש שלי, לא עמד במראה הזה ולכן הלך להתאושש בסלון וביקש שנסגור את הדלת ונקרא לו כשיגמר, לשקם את הריסות המטבח.

אחרי שהבצק היה דק מספיק (למרות שגם זה עניין של פרשות לא דקדקנית) התחלנו לקרוץ ממנו עוגיות.

"דדדדדדד" "אוכב" -(דג וכוכב בשפתה של הקטנה), צווחה בגיל. ואכן פתאום קפצו מתוך הבצק דגים, כוכבים, ברווזים, דובונים ולבבות. איזה פלא! הרגע הראשון שבו נוצרת עוגיה, מסתם בצק. כמה טריויאלי... כמה קסום!

חלק מהסבלנות אבד לה בציפיה שהעוגיות יאפו, אבל אין שמחה כשמחתה של ילדתי האוחזת בעוגיית דג ("תעשי פוווו זה עדיין חם").

את העוגיות חילקה הקטנה למחרת בבוקר בגאווה רבה לכל עובר ושב בגינה.


פוסטים נבחרים

פוסטים אחרונים

ארכיב

מילות מפתח

No tags yet.

עקבו אחרינו

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Wix Facebook page
  • Wix Twitter page
  • Wix Google+ page

© 2017 Ayelet Barak