הבישול יביא את המתכון

השבוע נשארנו בלי המשלוח הקבוע מהסבתות. סבתות בימינו הן עם עסוק, ולא התאים להן לבשל בסוף השבוע הזה. בשבת בצהריים הבנתי שאין לנו מה לאכול ורגע לפני שיצאנו לים הוצאתי להפשרה בשר טחון ודג דניס. מה הקשר? לא יודעת. זה מה שנחת לי לידיים כשפתחתי את דלת הפריזר העמוס מידי. בערב התחלתי לחשוב מה להכין מזה. האמת? לא כל כך התחשק לי לבשל... זה לא קורה לי הרבה אבל רציתי בעיקר להמרח מול הטלויזיה ולקבל בשמחה את בואו של הנימנום. כשאין ברירה אין ברירה, אבל לא היו לי שום רעיונות. היו במקרר כמה גמבות, אולי ממולאים של בשר ואורז? בשר טחון מממממ... אולי קציצות? אבל כבר אכלנו קציצות השבוע. שוב בולונז? עם כל אהבתי למאכל הזה תיכף הוא יוצא לקטנה מהאזניים. ומה עם הדג? מה נעשה איתו? התחלתי לדפדף בספרים, אולי משם תבוא הישועה. עברתי לאינטרנט אולי ממנו תגוייס ההשראה. כלום! כלום פשוט לא התיישב במקום, ושום מתכון או רעיון לא נראה באופק. כבר עשר בלילה, זה לא יגמר טוב.

גררתי את עצמי למטבח ופתחתי את המקרר בתנועה לאה. התחלתי להוציא ממנו את כל מה שמצאתי והנחתי על שולחן העבודה: 4 גמבות חבילת גבינת טוב טעם שתוקפה יפוג מחרתיים שאריות של כל מיני גבינות (פטה, טיפה קשקבל) שאריות של עשבי תיבול מהקבוצות של השבוע 4 עגבניות 1 בטטה צנצנת של לימון כבוש שהכנתי ברגע של מרץ כוחות והמון לימונים מהעץ אליהם הצטרפו 2 קופסאות קטנות של רסק עגבניות, שום, בצל ובטטה יתומה מהסלסלה על השיש וכמובן הבשר הטחון והדג שבאשמתם התחיל את כל העניין. לא רע! העניינים התחילו להסתדר לי ועוד לפני שידעתי בדיוק מה המטרה קפצו הגמבות לצליה בתנור וכל עשבי התיבול נקצצו קטן קטן וסיר גדול של מים התיישב על הגז, שיהיה! הבשר מצא את עצמו עם בצל שום במחבת עם קצת תיבול ושלוקאחרון של יין מבקבוק במקרר. הקטנה עשתה קולות מהחדר נגשתי לסדר את השמיכה שהסתבכה לה. כשחזרתי למטבח כיסיתי גם את הבשר בשמיכה של בטטה מעוכה ופיצקל'ה גבינה פתאום גיליתי שהוא הפך לפאי רועים עסיסי. עוד לפני שהוא נכנס לתנור יצאו משם הגמבות והתקלפו מעצמן. בהתחלה חשבתי למלא אותן בתערובת גבינות עם שום ועשבים אבל חלקן נקרעו ולכן אחרי המילוי הנחתי אותן בתבנית קטנה צפוף צפוף, שפכתי עליהן בלילה (טיפה שמנת עם ביצה ותבלינים) והן הפכו לפשטידת גמבות ממולאות. אחרון נותר הדג. דג שהיה טרי וחייכן לפני שבועיים אבל כשראיתי שלא נספיק להכין אותו, הקפאתי. אני לא ממש אוהבת דג קפוא ובכל זאת הוא מונח פה ומחכה לי, עדיין מחייך. התמלאתי חמלה כלפיו. הסכין לא חדה מספיק, רשמתי לעצמי שצריך מתישהו להגיע למשחיז ובמאמץ רב פילטתי את הדג והוצאתי את הבשר ללא העור והעצמות. לאחר קיצוץ קל בתוספת עשבים ולימון כבוש קיפצצו להן 8 קציצות דג. לא יודעת מתי הפכו העגבניות לרוטב עסיסי שהקציצות לא יכלו להתאפק מלצלול אליו. זה כמובן חייב הכנת פסטה (מקופסה, לא צריך להסחף) שיהיה מה שיספוג את הרוטב הזה. או! הבטתי בהתפעלות זו כבר ממש ארוחה. טפחתי לעצמי על השכם בעודי זורה צרור אחרון של עשבים קצוצים על התבשיל. אח שלי אומר ש"הארוחה כבר תזמין את האורחים" והמטבח שלי הזכיר לי שהבישול יביא את המתכון. אחת עשרה ועשרים, הכלים כבר שטופים והבית מלא בניחוחות תבשילים. אפשר להתחיל את השבוע יש לנו מה לאכול!


פוסטים נבחרים

פוסטים אחרונים