בישול רגשי על קצה המזלג

החל מימי חייו הראשונים של התינוק ,הוא משתמש באוכל לא רק כדי להשקיט את תחושת חוסר הנוחות העמומה המכונה רעב ,אלא, גם כדי לצור קשר עם סביבתו. אכילה, על כל מערכות הקשרים הנוצרות סביבה וההנאה הארוטית המתלווה אליה, עוזרת לו לבנות חלקים מרכזיים באישיותו ובעולמו הרגשי.

תיאורטיקנים שניסו להסביר את פירמידת הצרכים האנושית מיקמו את המזון בבסיס הפירמידה מתוך הנחה שבהעדרו לא ניתן לפתח חיים אינטלקטואליים ורגשיים משוכללים ובלעדיו הגשמה עצמית אינה אפשרית (וכבר במלה הגשמה מגולמת פירמידת הצרכים הזאת המקדימה את הגשמי למופשט). בישול רגשי הוא שיטה טיפולית המניחה אף היא שהעולם הרגשי אינו מנותק מהעולם הגשמי. סוג עבודה כזה מתחיל במבט אחר בחומרי הגלם , ממשיך בשיטות בישול ייחודיות ומתייחס לאדם האוכל ולקרובים אליו. כך ניתן גם להשביח את התבשיל וגם לטפח את הנפש.

Kiwi popsicle

קחו למשל את העגבניה, חומר גלם שכבר שמו מרמז על כך שהוא הרבה מעבר לסתם מאכל.

אליעזר בן יהודה רצה לקרוא לה בדורה (עברות של הבנדורה הערבית).אולם, השם עגבנייה שהוא תרגום של שמה האירופאי "תפוח אהבה" השתרש במחוזותינו. בן יהודה פשוט לא יכול היה לשאת את גסותה המתפרצת של המילה, אסר לנקוב בשמה בביתו והסמיק, ממש כמותה, בכל אזכור שלה. למרות זאת, "תפוח האהבה", חשקנית שכמותה, הפכה לבת בית במטבחנו הישראלי חם המזג ואנשי העליות הראשונות אף כתבו שירים לכבודה. בימים אלו של ראשית הקיץ היא עוגבת עלינו מכל פינה: השף אייל שני מתנה איתה אהבים בטלויזיה וניתן לפגוש אותה בשוק כאשר היא יושבת על הטריבונה עם חברותיה, עגלגלה, סמוקה כאילו קצת התאמצה, רכה במידה, שזופת שמש, עורה מתוח ומבהיק, נגיסה מקליפתה הדקיקה, עלולה לשחרר פרץ מיצים מתוק ובלתי נשלט. רק כדי לא להתבלבל, חשוב להדגיש שכל השבחים הללו מורעפים רק על עגבניית שמש אמיתית, לא על "ילדה טובה חממה" שכולה בית ספר לנימוסים, עושה עיניים אבל אף פעם לא מתמסרת באמת.

מומחים לתזונה משבחים את השפעתה על בני המין הגברי (הליקופן שבה מגן על הערמונית מפני סרטן) כפי שהיא מרטיטה את הלב וגורמת לריגושים, כמו כל מושא תאווה, היא גם משחררת חסימות ועוזרת לדם לזרום בחופשיות. כמות נכבדה של ליקופן אף מגינה מפני נזקי השמש הישראלית הקופחת. וכך גם ג'ינג'ים חובבי עגבניות יכולים להתגונן מפני כוויות. לעגבנייה רומן ממושך עם שמן הזית, המצליח להוציא ממנה מגוון של טעמים וניחוחות ומחדד את תכונותיה הבריאותיות (ברוטב עגבניות מבושל בשילוב שמן זית מגיע הליקופן לשיא יכולותיו).

כיוון שבבישול רגשי עסקינן, העגבניה היא הזדמנות מצוינת לאכילה ובישול חשקני. בעיקר ברגעים בהם שגרת היום-יום מאיימת לקבור אותנו בצרות של חול, או כשענייני בריאות טורדים את מנוחתנו ונראה כי "מה לנו ולחשק?" דווקא אז יש להביט בה, בעגבניה ולהתמסר לכל החשקים האבודים. ראשית יש להביט ביופיה וללטף אותה היטב תוך כדי שטיפה. מומלץ להרהר בחשקינו החבויים תוך בחישת התבשיל ורחרוח בו. זה הזמן לתהות איך ויתרנו עליהם? לאיזו פינה דחקנו אותם? כדאי לתת להם לפרוץ ולבעבע במחבת ובמחשבה, להציע ליקרים לנו לטעום, אולי יוסיפו תבלין כלשהו או חשק קטן משל עצמם ולבסוף לבלוע אותם יחד בתאווה גדולה ולהבטיח שלעולם לא נפרד מהם שוב.




#fruits

פוסטים נבחרים

פוסטים אחרונים

ארכיב